בשנות החמישים והשישים למאה הקודמת צמחה כלכלת ישראל בשיעור ממוצע של 5.6%. דווקא לאחר שישראל החלה לקבל סיוע כלכלי מארצות הברית בשנת 1973, צנח שיעור הצמיחה השנתי הממוצע במשך עשרים וחמש השנים הבאות ל-1.5%.

*יובל לוין, סיוע אמריקאי למזרח התיכון : טרגדיה של כוונות טובות, המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים(IASPS) , דצמבר 2000 , עמ' 14.

ישראל מחויבת לרכוש מוצרים מתוצרת ארצות הברית בשבעים אחוז מסכום הסיוע האמריקני. תנאי זה הופך את כספי הסיוע לסובסידיה שהאמריקנים מעניקים לתעשייה הצבאית שלהם.

* ג'רמי שארפ, סיוע אמריקני לישראל, שירות המחקר של הקונגרס, וושינגטון די. סי. , מרץ 2012, עמ' 7.

התנאי הזה מאלץ את צה"ל לרכוש מוצרים שלעתים יקרים יותר ממוצרים ישראליים ואיכותיים פחות מהם. נוסף על כך, נגרם הפסד כלכלי לחברות ישראליות שצה"ל אינו קונה מהם.

* ירדן גזית, השלכות כלכליות ואסטרטגיות של הסיוע האמריקני לישראל, מכון ירושלים לחקר שווקים (JIMS), ינואר 2011, עמ' 3-4.

כמו במדינות מתפתחות אחרות, סיוע זר מעשיר את המעמדות הגבוהים בלבד, וכן גורם למדינה הצטברות חובות.

*זאב גולן, סיור בכלכלה הישראלית, המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים(IASPS) , 1998, עמ' 3-4.

מאחר שהסיוע האמריקני לישראל תלוי בהענקת סיוע אמריקני גם לאויביה, ישראל צריכה לקנות עוד יותר נשק כדי לשמור על יתרון צבאי. בסופו של דבר היא מוציאה לפחות 1.60 דולר כנגד כל דולר שהיא מקבלת.

* ירדן גזית, השלכות כלכליות ואסטרטגיות של הסיוע האמריקני לישראל, מכון ירושלים לחקר שווקים (JIMS), ינואר 2011, עמ' 3.